הפואטיקה של עמיר בניון

היום נתבשרנו על שיר חדש מפי גאון הדור, המשורר הלאומי ותפארת מערכת החינוך הישראלית – עמיר בניון.

בניון, שכבש את המוזיקה הישראלית בזכות סגנון ייחודי ומקורי, החליט לפתוח בסדרת התבטאויות הזויות בנושאים שעל סדר היום הלאומי. בניון סימן הרבה מטרות; בית המשפט העליון, העיתונאים, נבחרי הציבור, ארגוני זכויות אדם, השמאל – מבחינתו כולם תוקעי סכין בגב האומה.

ארגוני זכויות אדם שפרסמו באינטרנט מידע לגבי המצב ההומניטארי בעזה, פרופסור למדעי המדינה שמתנגד לכיבוש, סגן עורך מוסף "הארץ" שעדכן סטטוס בפייסבוק, חיילת שחשפה מסמכים שבהם מתועדות הפרת חוק של צה"ל, בית המשפט העליון שאוכף את החוק – בשביל בניון כולם אויבים.

לא ברור מתי בדיוק נדפקה לבניון הקופסא; אולי זה קרה כשהוא התמכר לסמים, הפך לנרקומן ולא התגייס לצבא (ודוק, אין כאן שיפוט מוסרי של מי שנקלע לנסיבות חיים קשות, אלא השערה מציאותית יבשה). אולי זה קרה כשהוא "התחזק" והפך לחסיד חב"ד (אולי הפלג הימני ביותר בעולם החרדי), אבל ברור שמשהו אצל הבחור לא תקין.

את השיר "אני אחיך" בחר לשחרר עמיר בניון בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, אחד הימים הטעונים בחברה הישראלית. רבים מהאזרחים נזכרים ביקיריהם שאינם עימנו עוד.

השיר, אם ניתן לקרוא כך לגיבוב הקלישאות הרפטטיבי הזה, לא בוחל באמצעים להכפשת מי שמסומנים על ידי בניון כ"אויבים". שקרים, הנחות יסוד שמבוססות על תשדורות שקיבל בניון ישירות מהקב"ה, רוויזיוניזם היסטורי ודמגוגיה מהסוג הזול והנחות ביותר.

הטובים והרעים על פי עמיר בניון

הטקסט של בניון מציג נרטיב שקרי המחלק את אזרחי ישראל לשניים:

א. יהודים אורתודוקסים והגונים שמגנים על המדינה בחירוף נפש

ב. כל השאר.

אליבא דבניון יש מי שמגן על הזהות הלאומית ("אני שומר לך על הזהות"), מגן על האזרחים ושומר על ביטחונם ("אני מגן לך על הילדים", "אני מסתער תמיד קדימה"). אליבא דבניון נכון להקריב למען הכלל ("לא ראיתי את אמא כבר חודש \ לא את בני לא את ביתי לא את אשתי", " אני רעב למענך"), ואף לחרף את הנפש, ("אני מוסר את נפשי בשביל המשפחה שלך"). אליבא דבניון, יש בינינו כאלו שפועלים בציווי אלוהי ישיר, ובניון עצמו כמובן נמנה עמהם ("כי אדוני אלוהיכם ההולך עמכם" \ "להלחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם ונאמר אמן.")

למיטב ידיעתו של בניון, שכנראה נעדר משיעורי אזרחות בתיכון הזהות הלאומית בישראל לא נתונה בידי חסידות חב"ד, אלא מתגבשת ונוצרת כתוצאה מיחסי גומלין בין קבוצות וכוחות בחברה, במוסדות הנבחרים, בעולם התרבות, בשיח הציבורי. הזהות הזו תלויה במאורעות משמעותיים אך גם בפרשנות שמייחסים להם. זהות לאומית ותרבותית אינן דבר קבוע ומאובן, אלא מכלול חי ודינמי של רעיונות, מיתוסים, מסורות ונורמות.

הטענה המגוחכת של בניון (שכאמור לא התגייס לצבא) כאילו אנשי השמאל לא נכונים להגן על המדינה ולהקריב למען הכלל, היא לא פחות מניסיון לשכתב את ההיסטוריה הישראלית. גם אם נבחר להתמקד רק במי שבניון יגדיר כאנשי שמאל קיצוני, נראה כי המציאות קצת שונה ממה שמתאר בניון.

ישי מנוחין, מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, שפונה לערכאות בחו"ל כנגד קצינים ונבחרי ציבור ישראלים שנחשדים בפשעי מלחמה, שירת כרב סרן בחטיבת הצנחנים. דוד זונשיין, ממייסדי 'אומץ לסרב', שירת ביחידה המיוחדת מגלן כמפקד צוות בסדיר, בקבע ובמילואים. חבר הכנסת דב חנין, שהואשם על ידי ח"כ שלי יחימוביץ' בהסתה לסרבנות, שירת בצה"ל, ואפילו כמפקד. עו"ד גבי לסקי, שהשתתפה בצוות ההגנה של טלי פחימה, ומייצגת פלשתינאים בעתירות מול ישראל, שירתה בצה"ל כקצינה. גם יפתח ספקטור, החותם הבכיר על מכתב הטייסים, עסק בכל מיני נושאים הקשורים לביטחון ישראל, כמו למשל קליטת מטוסי F-16 בחיל האוויר או הפצצת הכור בעיראק. למעשה, גם אמיל גרינצוויג, פעיל שלום עכשיו שנרצח עקב התנגדותו למלחמת לבנון, שירת כקצין בנח"ל המוצנח ונשא ארבעה עיטורי מלחמה. אפילו אורי תובל, סגן עורך מוסף "הארץ", שהוגדר על ידי בניון כאחת הסיבות לכתיבת השיר, הוא במקרה קצין במיל'.

וגם בפרשייה שבכותרות, עניין ענת קם, יש לזכור כי היא העבירה את המסמכים לעיתונאי ישראלי ולא לארגון טרור. הסיבה לחשיפת המסמכים, כך הצהירה, נעשתה לא מתוך רצון לקידום אישי, קבלת תשלום או סיוע למדינה זרה – אלא מתוך רצון לחשוף כיצד צה"ל מפר את הוראות בג"ץ. דהיינו מתוך רצון להגן על שלטון החוק בישראל.

אגדת הסכין בגב

אגדת הסכין בגב התחילה בתור תאוריית קונספירציה ברפובליקת ואימאר, כאילו הכישלון החרוץ של גרמניה במלחמת העולם הראשונה נבע מסכין בגב האומה שנעצו היהודים הגרמנים והשמאל הגרמני. האגדה שימשה את הימין הלאומני הגרמני היטב וסייעה לעלייתה של המפלגה הנאצית.

השימוש באגדה שוכלל מאז על ידי גורמים שמרניים ומיליטריסטיים במקומות שונים בעולם. מסתבר שלציבור שפוף ראש אחרי תבוסה במלחמה, או תחת תחושה שמפלה פוליטית עומדת בפתח נוח לקבל את הטענה כי צבאם המפואר לא הפסיד במלחמה, אלא גורמים חתרניים ובוגדים מתוך המדינה גרמו להפסד.

עכשיו בואו נחזור לרגע לטקסט של בניון:

"אני מסתער תמיד קדימה

עם הגב שלי אליך

ואתה משחיז את הסכין"

האם בניון מודע בכלל להשוואה ולקונוטציות שהוא מעורר? סביר להניח שלא. הוא בטח אימץ את הטיעון הזה מיד שנייה או שלישית, אולי אחרי שהימין הישראלי אימץ את הטענה שהכישלון במלחמת לבנון השנייה נבע מרפיסותם של הפוליטיקאים.

מי באמת פוגע בביטחון המדינה

"הפה שלי חתום תמיד למען ביטחונך

אבל אתה מוסר אותי לזר"

מי אם לא גיבור סלע קיומנו בנימין נתניהו הדליף מסמכים וסייע לאויב היה לא אחר מאשר בנימין נתניהו, שבשנת 1995 הדליף מסמך מטכ"ל סודי שכונה מסמך שטאובר על מנת לחבל במשא ומתן שניהל הרמטכ"ל ליפקין-שחק עם מקבילו הסורי בהוראת ראש הממשלה רבין.

מי שעוד ניסה למסור את גורל ועתיד ישראל לזרים הוא חרדי בשם ישראל יעקב דה האן שבשנת 1923 ארגן משלחת של ראשי הקהילה החרדית בא"י-פלשתינה אל ראשי השושלת ההאשמית במטרה להקים בישראל מדינת חסות מוסלמית, לסכל את מטרות התנועה הציונית ולהחליפה בברית בין החרדים לערבים.

הציווי האלוהי

אני חושש כי אין בידי את הכלים לנתח את השורות החותמות את הטקסט, "כי אדוני אלוהיכם ההולך עמכם" \ "להלחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם ונאמר אמן", אך למיטב הבנתי כאשר אדם משוכנע שהוא מתקשר עם כוחות עליונים זה הזמן לצלצל לפסיכיאטר המחוזי ולדווח על חשד לפסיכוזה.

החסך הרגשי

"כשאני בוכה

אתה צוחק מאחרי גבי"

השורות הללו ממש תמוהות. האם בניון חולק עימנו חוויות טראומתיות מתקופת ילדותו? האם הוא נתקל פעם בשמאלן ממש לא נחמד שלעג לו והחליט שכל השמאלנים נוהגים כך? או שמא בכלל מדובר באיזו מטאפורה מתוחכמת שנשגבת מבינתי? למרות מאמצים רבים לא הצלחתי להבין את מקור תחושת ההשפלה והלעג שחש בניון. אגב, אם מסתכלים על תוצאות הבחירות האחרונות לשמאלנים יש הרבה יותר סיבות לבכות מאשר לבניון.

למי באמת אין מים

"כשגרוני יבש אתה שותה שיכר"

מעבר לניסיון הנלעג להציג את השמאל הישראלי כחבורת שיכורים יש לציין שהיחידים בסיפור הזה שבאמת סובלים מחוסר גישה למים זורמים ונקיים הם הפלשתינאים בשטחים הכבושים.

בעולמו של בניון, כל מי שלא חלק מהפיתרון הוא חלק מהבעיה. הצרה היא שבניון הפך להיות הבעיה שלנו.

תגובות

24 תגובות לפוסט “הפואטיקה של עמיר בניון”

  1. מרמיט on 19 באפריל, 2010 10:38

    "כשאני בוכה אתה צוחק מאחורי גבי."

    אני חושב שהשורות האלה הן לא אלגוריה, אלא טענה שהסמול שמח כשמתנחלים נהרגים.
    זאת וריאציה נבזית במיוחד על הטענה שהסמול דואג רק לפלסטינים, ולא ל"אחיו" היהודים.

  2. תמי זנדברג on 19 באפריל, 2010 10:53

    יותר מכל השיר הזה נשמע כמו ארץ נהדרת שמנסה לעשות פרודיה אבל המציאות עולה על כל סטירה. מהסוג של "את מהממת, את כוניפה, את בסדר" כשבמציאות השיר הוא "יפיופה, אני לא זמין, תרימי ת'טלפון". כזה.

  3. אלעד הן on 19 באפריל, 2010 11:53

    בניון הוא סתם תמהוני. מי שמדאיג היום באמת בפיתוח ושכלול תיאוריית הסכין בגב הם תנועת אם תרצו.

  4. מרמיט on 19 באפריל, 2010 12:58

    אלעד-
    לפי הקליפ, השיר הזה הוא ההמנון של אם תרצו או משהו כזה:
    http://eyalniv.wordpress.com/2010/04/18/hasata/

    כמו שצייץ היום זיו פוגטש: אם תרצו החליטו להפוך את יום הזיכרון לליל הבדולח. אני מתכנן -חמסהחמסהחמסה – אשכרה להזיז את התחת ולהגיע להדלקת המשואות האלטרנטיבית הערב בירושלים (אם תרצו קיבלו אישור לעשות שם הפגנת נגד. יאללה מכות!).

  5. הקלקסון המחתרתי on 19 באפריל, 2010 14:08

    סתם תמהוני או לא, אותי מדאיג שהסתה לרצח הולכת להפוך ללהיט בגלגל"צ.

  6. אמיר on 19 באפריל, 2010 15:21

    כואב עד כמה שהאמת כואבת , וכואב שאת האמת לא רואים, והכי כואב …השיר.
    יש לי משהוא לכתוב לבחור שכתב את הכתבה , אם היית קצת פחות מראה את הפחד שלך בכתב , ואת האיומים שאיים עליך ה"בוס" שמעלך , יכול להיות שהייתי מתחיל להאמין לך , אך הכתיבה שלך היא כמעט כעס מתפרץ , זה כמו בדיקה ע"י מכשיר אמת, איזה "טיוח" לא מוצלח. האמת יוצאת מהלב לא מהמוח , תנסה את זה.

  7. דרור א on 19 באפריל, 2010 19:30

    רק להוסיף עוד הקשר שמבהיר כמה חמורה ההסתה לרצח בשיר:
    בשיר: "אני רעב למענך אתה זולל וסובא / כשגרוני יבש אתה שותה שיכר"
    דברים כ"א, 18-21:
    כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה -אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ; וְיִסְּרוּ אֹתוֹ, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. וְתָפְשׂוּ בוֹ, אָבִיו וְאִמּוֹ; וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ, וְאֶל-שַׁעַר מְקֹמוֹ. וְאָמְרוּ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ, בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה–אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקֹלֵנוּ; זוֹלֵל, וְסֹבֵא. וּרְגָמֻהוּ כָּל-אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים, וָמֵת, וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ; וְכָל-יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ.

  8. גוני on 19 באפריל, 2010 20:06

    אני מניחה שטרם נתקלת בקטע הגאוני הזה: קריאה מודרכת בשיר של בניון
    http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaadco

  9. סני on 19 באפריל, 2010 20:25

    יפה כתבת, למרות שאני לא בטוח שאפילו מר בניון עצמו השקיעה כל כך הרבה מחשבה בשיר שלו עצמו. איכשהו השיר של בניון לא נראה לי מספיק חשוב בשביל לזכות לכל כך הרבה מילים. חג עצמאות שמח.

  10. אמיר on 19 באפריל, 2010 20:37

    חחח אתם נותנים לו את הכוח , ואני שמח בזה , היחס האדיר שהוא מקבל …. אתם מתגוננים, אבל זה בסדר,
    תנסו להיות יותר שקטים, ויותר עדינים, ככה אולי זה יראה כאילו אתם לא כואבים את האמת , ולא קשה לכם להתמודד עם העובדה שהוא ירה לכם בבטן(זה מדבר למי שזה מעצבן אותו)

  11. דור on 20 באפריל, 2010 09:25

    כשממש שומעים אותו שר את זה, זה אפילו נשמע יותר בכייני מהמילים לבד.
    אני לא חושב שצריך לנתח את עמיר בניון (שהשיר הזה מחולל אצלי שאט נפש מופרעת כלפיו, ומעלה בי מילים כמו צבוע, בכיין, אידיוט וטינופת), מפני שהמילים שלו מעידות עליו כאלף ביוגרפיות, ומשום שהוא רק חלק מתופעה רחבה יותר שהולכת ומתגברת בשנים האחרונות בישראל. השיר של בניון הוא בועה דלוחה בנהר הירוק.

  12. דודו פלמה on 20 באפריל, 2010 13:09

    כששמעתי את הטוקבק המולחן שלך, השנאה שבו הותירה שובלים צורבים על עורי החשוף. אם כך ניראית אהבתך, איך תיראה שנאתך?
    אחי עמיר בן עיון. עם אחים כמוך מי צריך אויבים?

  13. Dan Walfisch on 20 באפריל, 2010 17:55

    הלו להזהר עם מה שאתה אומר על יעקב ישראל דה האן

  14. דורון אורי טל on 26 באפריל, 2010 12:54

    לרשימת אנשי השמאל ששירותו ועוסקים בעשייה אפשר לצרף גם את ראש הממשלה הנרצח יצחק רבין שלא ניתן בדיוק להתווכח על מידת תרומתו להגנת מדינת ישראל במילוי כל תפקידי הביטחון האפשריים, והגנת מר בניון עצמו שכן הוא חי כאן די בסבבה.
    על ה"בגידה" שלו הוא שילם בחייו.
    השיר של עמיר בניון הוא עוד צעד אחד קדימה שאפילו מצדיק את אותו רצח.
    כמה חבל, כמה עצוב.

  15. יגאל עמיר בניון: בכלל לא שרתת בצבא, אני (לא) אחיך ואתה מסיט כנגדי ומתיר את דמי – האתר הרשמי « בלוגים של שב"כ השב"כ / כוחו של עידן המידע on 29 באפריל, 2010 01:44

    […] מתוך הבלוג של נמרוד ברנע, האדם הסביר: […]

  16. אם תרצו סכין בגב האומה | בלוג הנחש on 30 באפריל, 2010 21:25

    […] מעמיק ורציני של השיר- הפואטיקה של עמיר בניון (מתוך הבלוג "האדם הסביר"). var lstcommentid=0; var […]

  17. יוסי on 2 במאי, 2010 12:04

    יפה כתבת.

  18. יוסי on 7 ביולי, 2010 16:46

    פשוט כתבה מגעילה ושמאלנית

  19. יוסי on 7 ביולי, 2010 16:46

    אתר גועל נפש

  20. Lorene on 5 באוגוסט, 2016 11:41

    For the love of God, keep writing these arseilct.

  21. calculadora de prestamos excel on 25 באוקטובר, 2016 23:13

    169jess,concordo demais contigo!!melhor nem me estender na opinião pra nao criar mais polêmica!mas pra bom leitor, meia palavra basta! (ou uma montagem surrupiada! rsrs) beijo,

  22. finanzierung über lebensversicherung on 5 בנובמבר, 2016 09:00

    Count me among the happy bean freezers (funny that is what everyone is talking about so far)! I'm not due until 2013, but I'm so excited to introduce our little girl to the world of solid foods.

  23. wie verkaufe ich meine lebensversicherung on 5 בנובמבר, 2016 09:03

    Hei! Takk for oppklaringen med Krogsveen Lime ; ) ! Jeg synes det var så rar måte å pynte på, helt til jeg fikk tipset ditt og skjønte at det nok var en hensikt! ; ) Gratulerer med hus-salget!

  24. http://www./ on 16 בנובמבר, 2016 12:13

    Those in Kansas need to review the requirements of NEPA and have every elected body in the area require that DHS coordinate with the local agencies. They must do a proper EIA then conform their plans to the local communities' plans. Through NEPA and using COORDINATION, the locals are on an equal footing with the offending state of federal agency.It's not easy, but that is what was done to stop the trans Texas corridor.

השארת תגובה