הצהרת הנאמנות רעה לישראל

(פורסם במקור ב'לא נסתום')

קשה להתחיל בכלל להתייחס לתמיכתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק ביוזמה ההזויה להצהרת הנאמנות שהועתקה ממצעה של 'ישראל ביתנו' בראשות איווט ליברמן.

רק בשבוע שעבר ציינו עשור לאירועי אוקטובר אשר היוו שפל נוסף ביחסי יהודים וערבים בארץ הקטנה הזו. מעבר לציון עשור למותם של 13 אזרחים מכיוון שבמשטרה לא דאגו להצטייד באמצעים לפיזור הפגנות וזה נראה להם הגיוני ונכון להשתמש בנשק חי לפיזור הפגנות, אירועי אוקטובר מאלצים אותנו להתמודד שוב עם מצבם של ערביי ישראל, שהוא בכי רע כידוע לכל. עם כל הדו"חות, ניירות העמדה, המסמכים והנתונים שמפרטים, מתעדים ומראים עד כמה ערביי ישראל מופלים, מקופחים, מודרים וזכויותיהם כאזרחים נשללות יום-יום אפשר להקים ספרייה שלמה. זה כמובן לא גורם לשינוי קטן ככל שלא יהיה במצבם של למעלה ממיליון אזרחים, שרק מכיוון לא נולדו יהודים, נגזר עליהם להיות אזרחים סוג ז'. גם המלצות וועדת אור, וועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון בדימוס שהמלצותיה אושרו והתקבלו בממשלה, לא גרמו לממסד ולרשויות לחשוב חלילה על ליישם חלק מן ההמלצות הללו.

YTB_On_Liberman

שבוע עבר מאז ציון עשור לאירועי אוקטובר – וכבר נתניהו מרגיש צורך לירוק בפניהם של ערביי ישראל, לנכר אותם אל מוסדות המדינה ולהעמיק את הקרע בין יהודים לערבים במדינה רווית השסעים הזו. היה זה הליכודניק הוותיק דן מרידור שהתנגד לניסוח ההצהרה והזכיר לנתניהו הבית"ריסט את מורשת ז'בוטינסקי:

"למה לכל הצעה צריך להוסיף את המונח יהודי ולהראות לאזרחים הערבים שזה לא שלהם? אחר כך מתפלאים שהם מקצינים עמדות. יש כאן אנשים – למה להחריף ולהחמיר כל הזמן? הרוב לא צריך להזכיר כל הזמן למיעוט שהוא מיעוט".

הצהרת הנאמנות רעה לדמוקרטיה

מעבר לכך שההצעה מבית מדרשו של איווט ליברמן מחריפה ומחמירה את המצב יש בה פגיעה של ממש בצביון הדמוקרטי של ישראל.

בלשונם של רועי קונפינו ופרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה:

"מדוע אפוא כמעט בלתי אפשרי למצוא מדינות דמוקרטיות שבהן קיימות הצהרות נאמנות של אזרחים? נדמה כי הסיבה נעוצה בחופש המצפון והאמונה. מדינות דמוקרטיות אוסרות מעשים שמפגינים חוסר נאמנות למדינה כגון בגידה או ריגול, אבל התפיסה הדמוקרטית הליברלית מתנגדת בתוקף לאיסורים שקשורים במחשבות או באמונות. תחום המחשבה נחשב חלק מחופש המצפון של הפרט, ובו מותר לאינדיווידואל לעשות כרצונו. זה אולי ההבדל הראשוני והמרכזי ביותר בין מדינה דמוקרטית ליברלית, שמאפשרת לפרט לחשוב בצורה חופשית ולהאמין בכל העולה על רוחו, ובין מדינה טוטליטרית"

ההצעה הזו היא חלק ממתקפה רבתי על המרחב הדמוקרטי והמשך מובהק של הגל העכור ששוטף אותנו. קו ישר עובר בין ההסתה הפראית של 'אם תרצו' נגד הקרן החדשה לישראל, הצעות החקיקה האנ20X7טי-דמוקרטיות שעומדות לעלות במושב הקרוב, המתקפה השקרית נגד ארגוני החברה האזרחית בדיון על תמלוגי הגז בוועדת הכלכלה להצעת החוק שהממשלה עומדת לאשר מחר (א') בבוקר בדבר חיוב בהצהרת נאמנות, שכמובן תחול רק על לא יהודים, – הקו שמחלק בין דמוקרטים ללא-דמוקרטים. או במילותיו של שלום בוגוסלבסקי:

"החוק הזה הוא בסך הכול חלק ממהפכה שקטה שמטרתה לקבוע גבולות חדשים, צרים ומחייבים לשיח הציבורי. הקו שמחלק, פוליטית, את אזרחי המדינה הוא לא בין מי שבעד מדינה יהודית לבין מי שנגד, אלא בין מי שבעד דמוקרטיה למי שנגד."

ערביי ישראל – נאמנות ובגידה

את הדברים צריכים להגיד בצורה ברורה וחדה: מדינת ישראל בגדה באזרחיה הערבים – ולא להפך. מספר המקרים הזעום של אזרחים ערבים שהורשעו במגע עם סוכן זר, שיתוף פעולה עם גורמים עוינים וכ' הוא בטל בשישים לעומת תהליכי ההדרה, הקיפוח, האפלייה של ערביי ישראל. לפני שדורשים מערביי ישראל לעמוד בשורה, לשיר 'נפש יהודי הומיה', להצדיע לדגל המגן דוד ולשלוח את ילדיהם לקייטנות של הסוכנות היהודית יש לסיים את האפלייה ולהפוך אותם לאזרחים שווי זכויות.

האם מישהו מיוזמי או תומכי הצהרת הנאמנות באמת ובתמים מאמין שחתימה על הצהרה ריקנית ורדודה הזו תביא לשיפור כלשהו במידת הזיקה של אזרח כלשהו למדינה? האם היא תסכל את כוונותיהם של גורמים עוינים? או שמא הם משלים את עצמם כי הצהרת הנאמנות תביא לזקיפת הגב הלאומי, לעליית קרנה של הציונות או אפילו תגרום לאזרחים להזדהות עם סמלי המדינה?

FakeDannyAyalon_Loyality

הצהרת הנאמנות רעה לציונות

כדאי לשים לב לדבריו החשובים של מנכ"ל עמותת סיכוי, רון גרליץ:

"אבל יש כאן גם עניין ערכי, יהודי-ציוני פנימי, שראוי לתשומת לב. רעיון הקמת מדינת ישראל נולד באירופה על ידי הוגים ציונים שהבינו שאירופה המודרנית והליברלית לא מסוגלת להכיל בקרבה את היהודים. בסופו של דבר היא הקיאה אותם החוצה, במקרה הטוב, ולכדה אותם באש במקרה הנפוץ.

לפיכך נתכנסנו בארץ ישראל, במהלך היסטורי צודק. גם בימים רעים אלה, ראוי לומר זאת. אולם תוכניותיו של ליברמן מוסיפות עוד מהלך לפרויקט היהודי הלאומי: שלילתה או מניעתה של אזרחות מהמיעוט הערבי והוצאתו אל מחוץ למדינה.

במילים אחרות, המדינה שהוקמה כאן כדי להתמודד עם חוסר היכולת להכיל אותנו כמיעוט – היא עצמה לא מסוגלת להכיל מיעוט.

מדובר במהלכים שמשמעם הכרזה קבל עם ועולם על חוסר יכולתה של מדינת ישראל, תוצר הפרויקט הציוני, להיות רבגונית, פלורליסטית ודמוקרטית. השלב האחרון בפרויקט הציוני, לפי התוכנית, יהיה שלילת אזרחות המונית, ויצירת מדינה הומוגנית ולא סובלנית.

עצם ההעלאה של תוכניות אלו אינה רק צעד אנטי-ערבי, אלא גם אנטי-ציוני – ובעיקר בשורה רעה מאוד לארץ הזאת, ולכל יושביה, יהודים וערבים כאחד."

נסיים במשפט שמופיע בכל ספר אזרחות וחלק מהחברה הישראלית שכחה:

"דמוקרטיה מהותית נבחנת על פי יכולתה להכיל את המיעוט ואת זכותו לבטא דעות ועמדות שלא בהכרח מקובלות על הרוב, ולפעול בדרכים חוקיות למימושן. במבחן זה רשויות המדינה כושלות שוב ושוב."

(מתוך דו"ח דמוקרטיה של פרוייקט דמוקרטיה)

קישור: עוצמה – אומרים לא להצהרת הנאמנות

תגובות

2 תגובות לפוסט “הצהרת הנאמנות רעה לישראל”

  1. איל מורג on 8 בנובמבר, 2010 20:13

    השאלה הראשונה למה הצהרת הנאמנות טוב במה היא עוזרת לישראל לערבים או ליהודים
    והתשובה היא כנראה היא מועילה למספר מועט של יהודים, חבריי המפלגה של ליברמן.

  2. חנה on 29 בדצמבר, 2011 21:59

    נכון שאזרח אנטישמי במדינה אנטישמית הוא סביר, אילו היתה זו מדינה יהודית, היו קוראים לאנטישמי בשמו.
    הערבים הם האויב, המסובב אותנו על אצבעו הקטנה, הוא נהנה מכל העולמות, גם מזכותו ה"דמוקרטית" להתנכל לעצם קיומנו, וגם מ"אפלייה מתקנת", כלומר, מותר לו הכל, מה שאין כן לאזרח היהודי.
    הפרעות בגליל בשנת 2000 היו על פי פקודת ערפאת, שהבעיר אז את כל השטח, מה שנקרא, אינתיפאדה.
    משפחות שלושה עשר הפורעים שחוסלו, היו צריכות לפצות את המדינה על כל הנזקים שצאצאיהם, בני הצפעונים, חוללו כאן – שריפת בנקים, שריפת שדות, שריפת תחנות דלק, הטלת מצור על ישוב היהודים וכמה נסיונות לרצח, שאחד מהם, אכן, נסתיים ברצח יהודי שנסע בכביש חיפה-תל-אביב ונסקל תחת גשר א-זרקא. אילו מילאה המשטרה את חובתה, היו מחוסלים רבים יותר מן הפורעים. זו לא היתה הפגנה, זו היתה התקפת אויב נאצי!

השארת תגובה