שלום או כיבוש רצועת עזה

הריטואל ידוע וחוזר על עצמו. חמאס יורה רקטות לעבר יישובי הדרום, ישראל מגיבה בתקיפות מהאוויר, טווח הרקטות מתרחב, ישראל שולחת את צה"ל לכניסה קרקעית מוגבלת לרצועת עזה, בשלב מסוים מניין המתים, הרקטות והנזק לרכוש מצטברים למסה קריטית שמביאה את הצדדים להסכם הפסקת אש בתיווך צד שלישי, לרוב מצרים, עד הסבב האלים הבא. "עופרת יצוקה", "עמוד ענן", "צוק איתן" – הם אותו הסרט שישראל תקועה בו בשידור חוזר. מבצעים צבאיים שקונים שקט לפרק זמן הולך ומתקצר. בשניים הראשונים המפיק, שר הביטחון אהוד ברק, אפילו היה אותו מפיק. בשניים האחרונים הבמאי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא אותו במאי.

כמו בסרט המשך היכולת הטכנית עולה והאפקטים המיוחדים משתפרים. במערכת "כיפת ברזל" נעשו שיפורים ותיקונים ויש לישראל יותר סוללות משהיו לה ב-2012. גם מערכת האזעקה וההתראה בפני נפילת רקטות השתפרה לאין שיעור. כיום ישראל מחולקת ל-204 אזורי התראה שונים כך שהזעקות מושמעות רק באזורים שבהם צפויה נפילת רקטה. המערכת החדשה, שמבצע "צוק איתן" הוא הפעם הראשונה שהיא בשימוש, מצליבה נתונים עם מכ"מ חיל האוויר ומערכת כיפת ברזל, ומחשבת אוטומטית את מקום הנפילה הצפוי.

בנימין נתניהו ואהוד ברק

הבמאי אותו במאי והמפיק אותו מפיק, נתניהו וברק

ארגוני הטרור ברצועת עזה לא שקטו על השמרים גם הם. חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וקבוצות טרור קטנות יותר כבר לא מסתפקות בפצצות המרגמה ורקטות הגראד והקאסם המוכרים לנו מסבבים הקודמים. רקטות M-302 הן תוסף חדש לארנסל של חמאס שלא נורה בעבר מהרצועה לעבר ישראל. מדובר בחיקוי סורי לרקטת ws-2 הסינית, הטווח שלה הוא 150 קילומטר והיא עמידת ומדויקת יותר מכל רקטה אחרת שיש לחמאס. ברצועה גם צמצמו את התלות בהברחות של רקטות מתקדמות ועברו לייצור עצמי. ארגוני הטרור רכשו את היכולת הטכנולוגית לייצר את רקטת M-75. מדובר בגרסה העזתית לפאג'ר-5 האיראני, שמגיעה לטווח של 75 קילומטר. ב"עמוד ענן" פאג'ר-5 הייתה הרקטה המתקדמת ביותר של חמאס. היום הם כבר יכולים לייצר אותה לבד.

חמאס – לא להקיא ולא לבלוע

חמאס נמצא באחת משעותיו הקשות ביותר מאז השתלט על הרצועה ב-2007. מלחמת האזרחים הסורית, בה סירב להתייצב לצד משטר אסד, פגעה משמעותית ביחסיו עם איראן, חיזבאללה וסוריה, בנות ברית אסטרטגיות של הארגון. נפילת שלטון האחים המוסלמים במצרים –  האח הגדול של חמאס – ועלייתו של א-סיסי שפעל נחרצות לסגירת עסקי המנהרות המשגשגים של  הארגון, לא תרמו גם הם למצבו. אלו מדינות שחמאס נשען עליהן להשגת נשק, תחמושת, כסף, סיוע לוגיסטי ודיפלומטי – ונחתך מהן כמעט לחלוטין. הוא במצוקה כספית חמורה ולא יכול לשלם את משכורותיהם של 40,000 עובדי המגזר הציבורי האזרחי ברצועת עזה. מבצע "שובו אחים" של צה"ל ריסק בגדה המערבית את מוסדות הצדקה והתשתית האזרחית של הארגון. אך למעשה עוד טרם המבצע, חמאס בגדה היה חלש ולא בעמדה משמעותית.

חמאס נמצא עם גבו אל הקיר; לא נותר לו הרבה מה להפסיד. פנייה לאתוס ההתנגדות החמושה לכיבוש, קרי פעילות טרור וגרילה נגד ישראל, היא מוצא מהסיטואציה ואמצעי למיצובו מחדש כשחקן משמעותי בזירה, צבירת אהדה ויוקרה בציבור הפלסטיני ובעולם הערבי. וכמובן לגייס כסף, והרבה. כשלחמאס אין הרבה מה להפסיד אבל יש הרבה מה להרוויח מעוד סבב אלימות, יש מי שיטען שזהו אינו העיתוי המוצלח ביותר עבור ישראל לנהל מערכה צבאית מלו.

עצרת 25 להקמת חמאס בהשתתפו חאלד משעל ואיסמעיל הנייה על רקע מודל ענק של רקטת אמ-75 ברצועת עזה

עצרת המונים בעזה לציון 25 שנה להקמת חמאס. איסמעיל הנייה וחאלד משעל על רקע מודל ענק של רקטת M-75

ועדיין – ממשלת נתניהו, גם עם אחרי כמה ימים של איפוק ראויים לציון, פתחה במבצע "צוק איתן" ברצועת עזה. היעד – הפסקת הירי על יישובי הדרום. מה יהיו הקריטריונים שינחו את הקבינט בפרשנות של הפסקת ירי? כיצד תוגדר הפסקת הירי? האם מדובר בהפסקה של יום? של יומיים? שבוע? חודש? לשאלות האלה לא ניתנה תשובה. ולא בכדי. לממשלה אין תשובות. לממשלה גם אין אסטרטגית יציאה מהמבצע הזה. לפחות לא אחת שתשפר את מצבה של ישראל בהשוואה להסכמי הפסקת האש הקודמים.

ככלל, לממשלה אין אסטרטגיה בת קיימא לגבי שלטון חמאס ברצועת עזה. ישראל מנסה להחזיק במקל משני הקצוות. מחד גיסא ישראל מעוניינת בהמשך שלטון חמאס ברצועה מכיוון שהיא רואה בו ארגון שיכול להטיל סמכות ברצועה ולאכוף הסכמים ומשום שהאלטרנטיבות האחרות ברצועה הן קיצוניות יותר. לשיטתם של הממסד הביטחוני והדרג המדיני, מאז השתלט הארגון על הרצועה, שימור מעמדו של חמאס כבעל הבית ברצועה הוא אינטרס ישראלי ברור. ולא בכדי אמירות נוסח "חיסול שלטון החמאס" נשארו ברמת הסאונד בייטס.

ומאידך גיסא ישראל אינה מוכנה לאפשר לחמאס להיכנס למערכת הפוליטית במסגרת הפיוס הפלסטיני עם הפתח או לנהל איתו משא ומתן מעבר לרגיעה זמנית . כך נשארים עם חמאס תקוע בגרון, לא להקיא ולא לבלוע.

תנו לצה"ל לנצח

המבצעים הצבאיים המוגבלים ברצועה, בדומה לסרטי המשך, נשארים בגבולות העלילה המוכרים. הם זורעים מוות והרס בקרב תושביה כדי לספק את הצרכים המתלהמים שניתנים לתמצות במונח השגור במקומותינו "להיכנס בהם" והופכים את חייהם של תושבי ישראל לסיוט. המבצעים לא מספקים מענה ביטחוני ארוך טווח. למעשה, אם המבצעים הצבאיים ברצועת עזה לימדנו אותנו דבר אחד זה שהם לא מונעים מהחמאס את הרצון או את היכולת לסבב אלים נוסף. החיסולים מצמיחים טרוריסטים וארכי-טרוריסטים חדשים, הפצצת מחסני הרקטות מביאה לפיתוח שיטות ייצור עצמי מתקדמות, גילוי מנהרות תופת מוביל לחפירת מנהרות תופת חדשות. למרות ההצהרות מלאות הביטחון שנשמעות תדיר במקומותינו, באמצעות התקפות מהאוויר וכניסה קרקעית מוגבלת צה"ל לא מצליח לספק שקט וביטחון ארוכי תווך לתושבי הדרום.

ההנהגה הישראלית משקרת לציבור במצח נחושה בכל פעם שהיא מבטיחה להביא שקט ליישובי הדרום. ב-2001 ששוגרה פצצת המרגמה הראשונה לעבר קיבוץ נחל עוז,  מאות מטרים מרצועת עזה. מאז ירי הרקטות כבר הספיק להגיע לחוף הכרמל, ושום ממשלה לא הצליחה לעצור אותן.

עובדי הצלה מנסים לחלץ קורבנות בעזה

מוות רב של פלסטינים לא מעורבים וחפים מפשע באחד האזורים העניים והלא מפותחים בעולם

יש פיתרון צבאי לירי על ישראל – כיבוש מחדש של רצועת עזה. בניגוד למיתוסים על "מבצעים כירורגיים" והיכולות המופלאות של חיל האוויר – הם לא הצליחו להשיב את השקט ליישובי הדרום. אין תחליף לכניסה קרקעית מאסיבית של צה"ל לרצועת עזה, על כל המשתמע מכך. אין עוררין שכיבוש מוחלט של הרצועה יאפשר לצה"ל לעצור את הגורמים העוינים, להחרים את הנשק והתחמושת ולפרק כמעט לחלוטין את ארגוני הטרור. ספק רב אם ישראל מוכנה לשלם את המחיר עבור כך. לא רק שדם רב של חיילים ישפך, נושא שהציבור הישראלי רגיש לו במיוחד, אלא שישנם גם מחירים בינלאומיים ואסטרטגים שישראל תשלם עבור מהלך כזה. הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל, שרעועה גם כך, תיפגע  אנושות. מהלך כזה, שללא ספק יכלול מוות רב של פלסטינים לא מעורבים וחפים מפשע, יכול להצית גם את האזור כולו ולהכניס את ישראל לעימות גם בחזית הצפונית מול חיזבאללה וגם לעורר אינתיפאדה שלישית בגדה המערבית. זאת ועוד – חשוב לזכור כי פעולה שכזאת אינה בחזקת ״זבנג וגמרנו״, ועלולה לאלץ אותנו לדשדש במשך שנים מספר בבוץ העזתי. לאחר השלמת כיבוש הרצועה, תאלץ ישראל לחזור ולנהל באופן ישיר את חייהם של כמעט שני מיליון פלסטינים ולספק להם שירותי חינוך, בריאות, תעסוקה. משימה לא פשוטה, ולא זולה, מול אוכלוסייה עוינת, ובטח שלא באחד האזורים העניים והלא מפותחים בעולם.

מבחינת יכולותיה הצבאיות של ישראל לא הייתה מניעה לבצע מהלך כזה בשום שלב – ועדיין, למרות הרטוריקה המתלהמת של הציבור הישראלי, אפילו נפתלי בנט לא מציע את כיבוש הרצועה. לנתניהו לא חסרה הלגיטימציה הפוליטית הפנים-ישראלית למהלך כזה, לא בסבב הקודם ב-2012 ולא עכשיו. ועדיין, כנראה שהיו שיקולים שהניאו את נתניהו, ואת אולמרט ב"עופרת יצוקה", מלכבוש את הרצועה.

שלום – גם זו אפשרות

ומנגד, תמיד ישנה האפשרות המדינית. משא ומתן אמיתי. הסכם קבע. יוזמת השלום הסעודית מחכה לתגובה ישראלית מאז שהוצעה לראשונה ב-2003, ומאז הליגה הערבית מאמצת אותה מחדש כל שנה. למעשה היא רלוואנטית מתמיד. הסכמי שלום ונורמליזציה עם 56 מדיניות ערביות ומוסלמיות תמורת הסכם קבע עם הפלסטינים. פרטי ההסכם והנוסחה ידועים לכל העוסקים בדבר. הם נוסחו בהבנות קלינטון, במפת הדרכים, ביוזמת ז'נבה. כל הסקרים מראים שהציבור הישראלי תומך ברוב גדול בפיתרון שתי המדינות לשני עמים ומוכן לשלם את המחירים הטרירטואליים לכך. ועדיין – הרוב הזה לא מצליח להיתרגם לכוח פוליטי. הסכם שלום, במסגרת בינלאומית ואזורית רחבה, תוך יצירת ברית של הכוחות המתונים במזרח התיכון, יכולים לגייס מספיק לגיטימציה ותמיכה בינלאומיים כדי לפרק את חמאס מנשקו או להכפיף אותו לאש"ף.

מלך ערב הסעודית עבדאללה עם נשיא מצרים א-סיסי

היוזמה הסעודית תקפה מתמיד. עבדאללה וא-סיסי, ברית של מתונים במזרח-התיכון

הסכמי השלום של ישראל עם מצרים וירדן הוכיחו את עצמם לא רק כממריצי כלכלה ומחוללי צמיחה אלא גם כספקי ביטחון ברמה גבוה. גם התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית, אותו הגדיר אבו מאזן כ"מקודש", נשמר לאורך מבצע "שובו אחים". הסכם שלום, שיכלול מדינה פלסטינית מפורזת, עם סידורי ביטחון וכוח בינלאומי לשמירת השלום, יכול להיות הפיתרון המוצלח ביותר להפסקת הירי על הדרום.

יש לישראל שתי אפשרויות להביא שקט וביטחון, ארוכי תווך ובני קיימא לאזרחיה שנופלים קורבן לטרור חסר הבנה. באקלים הנוכחי, שתי האפשרויות הן רדיקליות, לא פופולאריות ודורשות אומץ. פתרון בר קיימא, ארוך טווח ויציב יכול לצמוח רק מהכרעה אמיתית שחותרת לשורש הבעיה ולא להמשיך לגלל אותה הלאה, עד הסבב האלים הבא. כיבוש הרצועה – או שלום.


תגובות

השארת תגובה