Mr Smith Goes to Washington

ביום חמישי האחרון קיימה מזכירות הכנסת השתלמות בנושא עבודת הכנסת – מבוא והיכרות לחברי הכנסת החדשים. אכן, הבחירות אומנם נערכו לפני תריסר יום, אך חברי הכנסת של הכנסת ה-18 יושבעו רק ביום שלישי הקרוב. אם כך, ביום חמישי האחרון התאספו חלק מהח"כים החדשים (נרשמו הברזות אך פי חתום) באולם 'ירושלים' למה שדניאל בן-סימון הגדיר "טירונות מקוצרת".

למרות שאילן כבר כיהן כח"כ בכנסת ה-15, החלטנו בכל זאת ללכת לתדרוך, ולו כדי להתעדכן בשינויים שהתרחשו ולשמר את רמת המקצוענות שאנחנו רגילים אליה עוד מהפריימריז. 'צוות אילן' (ליאור פינקל ואנכי) הגענו מתוגברים בעמי פינדלינג, יו"ר תא הסטודנטים של מרצ באוניברסיטת ת"א וחלק חשוב במערך הפרלמנטרי העתידי שלנו. התפלאתי לראות שרוב העוזרים הפרלמנטרים האחרים של הח"כים המיועדים לא הגיעו. כמובן שהבולט מבין העוזרים העתידיים היה איתמר בן-גביר, אביר הימין הסהרורי, עוזרו של הכהניסט מיכאל בן-ארי. אגב, לצורך התפקיד רכשתי את הספר "הייל כהנא" מאת יאיר קוטלר על מנת שאדע כיצד להתמודד עם גילויי הכהניזם הרבים סביבי במקום העבודה החדש. בן-גביר כשלעצמו, בלבוש מתנחלי מרושל, הסתחבק עם כלי התקשורת ורבים מהח"כים החדשים מהימין. כשבן-גביר גילה שאני עוזר של ח"כ ממרצ הוא נעץ בי את אחד מאותם מבטים מאיימים ומפחידים שעליהם נאמר "אם מבטים היו יכולים להרוג…". אוכל רק לקוות שריבלין יכהן כיו"ר הכנסת גם הפעם ויממש את אמירתו כי: "אם יש סיבה שמחייבת למנוע מינויים של עוזרים פרלמנטריים, יכול יו"ר הכנסת להשתמש בסמכותו."

במהלך "הטירונות המקוצרת" סיכמתי את דברי הנאומים והנה בפניכם מספר אנקדוטות ופיקנטריה:

תפקידי הכנסת –מזכיר הכנסת, עו"ד אייל ינון, בחור קירח וסימפטי למדי, פירט בפנינו את שלושת כובעי הכנסת: הרשות מחוקקת, במה המרכזית לשיח הציבורי ופיקוח על הממשלה. אומנם השכלתי המשפטית מסתכמת בסמסטר אחד בלבד אבל נדמה לי כי מן המפורסמות שהכנסת היא גם הרשות המכוננות, דהיינו הרשות שמוסכמת לכונן חוקה בישראל. לא ניכנס לפירוט פשרת הררי, פס"ד בנק המזרחי, שני הכובעים, הכבילה העצמית וכ',  אבל מוסכם על הכל כי הכנסת מוסכמת לחוקק חוקי יסוד, לשריין אותם ולהגביל חקיקה רגילה מלפגוע בהם. נקודה מעניינת שהעלה עו"ד ינון הייתה כי במהלך השנים חלה שחיקה בכלי הפיקוח הפרלמנטרים על הממשלה ולכן עלה מעמדה של החקיקה.
חקיקה במספרים – בכנסת ה-17 עברו כ-400 חוקים, 200 מהם בחקיקה פרטית ו-200 בחקיקה ממשלתית. ישראל היא המדינה המובילה בעולם המערבי מבחינה מספרית בחקיקה. כמובן שחזרו על האנקדוטה האנגלית הידועה כי בפרלמנט הבריטי ח"כ שמכהן עשרים שנה ומעביר שני חוקים נחשב למוצלח ביותר בעוד שבישראל ח"כ אשר יצליח להעביר רק שני חוקים בעשרים שנה ייחשב לכישלון.
המליאה – למליאה אין שעות סיום. המליאה מתקיימת תמיד, גם כשיש בה ח"כ אחד.
מושבים  – בעוד שבמליאת בכנסת יש יותר כיסאות מאשר חברי כנסת (בהם רק לח"כים לשעבר מותר לשבת), בפרלמנט הבריטי יש פחות מושבים מאשר חברי פרלמנט מכיוון שאין כמעט סיטואציות שבהן כולם נמצאים במליאה.
מכסות – כמו שפורסם כבר ב'עבודה שחורה', שם המשחק בכנסת הוא מכסות. מכסות בהצעות חוק, מכסות בהצעות אי-אמון, מכסות בשאילתות ומכסות במזנון הכנסת. גודל המכסות כגדול הסיעה. בסקירה היסטורית שערך מזכיר הכנסת, התברר כי עד הכנסת השביעית לא היו נהוגות מכסות בשאילתות. ח"כ הנמרץ אורי אבנרי עלה על העניין והגיש כ-7,900 שאילתות באותה כנסת. לצורך השוואה, בכנסת היוצאת, הכנסת ה-17, הוגשו כ2,400 שאילתות רגילות, 1,198 שאילתות ישירות ו-281 שאילתות דחופות.
מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) – אחד הדברים הנפלאים שקיימים בכנסת הוא הממ"מ. מרכז המחקר הפרלמנטרי הזה, עורך מחקרים על פי הזמנת חברי הכנסת והוועדות השונות, במגוון נושאים. יש מחקר על ההיתרונות והחסרונות של דשא סינטטי (שביקש דב חנין) ויש מחקר משווה על מדיניות ממשלתית כלפי מריחואנה (שביקש רן כהן). בכנסת הקודמת הוכנו כ-1,300 מסמכים ע"י הממ"מ (אפילו חילקו לנו רשימה של כל המחקרים) ונתנו לנו דף נפלא שעונה לכותרת: "
בקשה להכנסת מסמך" (סימוכין 00995606 למי שמעוניין). בניגוד לעיקרון המנחה מהסעיף הקודם ("מכסות") מה שאומר שניתן לבקש כמה מסמכים שרוצים ללא כל הגבלה. בגלל שבממ"מ עובדים כמה אנשים טובים לא נתעלל בהם ונעביד אותם קשה מדי, אבל יש לי תחושה עזה שהלשכה של אילן תהיה בין המבקשות המרכזיות למחקרים ומסמכים שונים.
תקציב וכוח אדם –  תקציב הכנסת האחרון (2008) היה כמעט חצי מיליארד ש"ח. בכנסת ישנם למעלה מ-600 עובדים בכנסת; 200 מהם ממשמר הכנסת ו-400 עובדי מנהל.
הוצאות קשר עם הציבור – חברי הכנסת הפנימו היטב כנראה את הביקורת הפופוליסטית והשטחית שמוטחת בהם כל שנה עם פרסום תקציבי הוצאת הקשר עם הציבור. העיסוק התקשורתי-ציבורי הער סביב כמה עשרות אלפי שקלים מסכנים בשנה לא מתקרב אפילו לסיקור הישנוני של הטבות הענק שהמדינה מעניקה לאוליגרכיית 18 המשפחות של דנקנר-אריסון-לבייב-תשובה ושות'. בקיצור, תקציב הוצאות הקשר עם הציבור קוצץ להערכתי כמעט בחצי ועומד כיום על כ-49 אלף שקלים חדשים. רצה המחוקק וכתב שתי רשימות: הראשונה מה מותר לעשות עם הכסף והשנייה מה אסור לעשות עם הכסף. באמת שההיגיון שמאחורי זה נשגב מבינתי, אבל גם מדוע מותר לרכוש מכונת אספרסו ואסור לרכוש מקרן זה כנראה עניין לגדולים וחכמים ממני. תומר כתב על זה יפה גם כן.

באופן כללי התרשמתי מאוד מרמת המקצועיות, הסדר והבהירות של מזכירות הכנסת, הלשכה המשפטית, חשבות הכנסת והגורמים השונים. מנכ"ל הכנסת אבי בלשניקוב חזר מספר פעמים על כך שדלתו פתוחה 24 שעות ביממה לכל שאלה, טרוניה ועניין ותפקידם הראשון של כל עובדי הכנסת, מהסדרנים ועד מזכירי הוועדות, הינו לסייע לחברי הכנסת בעבודתם. נציגת הלשכה המשפטית של הכנסת אמרה כי בכל שאלה ניתן לפנות ישירות בדוא"ל אל היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד נורית אלשטיין. אם טרם הביקור בכנסת אמרתי לליאור, העוזרת הנוספת של אילן, כי עם כניסתנו לתפקיד אבקש  מהלשכה המשפטית לרכז עבורנו את כל החוקים והתקנות הקשורים לעבודת הכנסת, אז מהביקור יצאתי עם אוגדן מידע ארוז היטב מלא בקבצי חקיקה, תקנון, תקנון הכנסת, החלטות וועדת האתיקה ואפילו טופס עדכון פרטים אישיים עבור הח"כים באתר הכנסת.

ביום שלישי ההשבעה. כנסת ישראל – הנה אני בא.

תגובות

15 תגובות לפוסט “Mr Smith Goes to Washington”

  1. dorcohen86 on 23 בפברואר, 2009 03:21

    איך הצלחת להתעלם מהטבות הענק לאחים עופר?!
    לא ראית את שיטת השקשוקה? עכשיו הם ממש יעלבו, וידרשו 999 טריליארד דולר מוצמד לאירו על בסיס סעיף מהחוקה הירדנית תמורת מפעלי ים המלח.

  2. נמרוד ברנע on 23 בפברואר, 2009 03:23

    בדיוק על זה אני מדבר.

  3. אלעד-וו on 23 בפברואר, 2009 12:44

    מרתק. תודה!

  4. דוויק on 23 בפברואר, 2009 15:10

    סקס והעיר הקדושה ממש 🙂

  5. שחר הלר on 23 בפברואר, 2009 15:42

    לגבי הממ"מ – הוא מפרסם את מסמכיו גם באינטרנט (באתר הכנסת) ויש לו אפילו ניוזפיד (RSS).
    מומלץ.

  6. אביעד on 23 בפברואר, 2009 17:21

    שיהיה בהצלחה!

  7. עמית שאנן on 23 בפברואר, 2009 22:33

    נמרוד,

    תתחדש על הבלוג, נהניתי לקרוא, אשמח להמשיך ולהחליף דעות.
    מאחל בהצלחה בעבודה החדשה ובמשימה החשובה שלקחת על עצמך.

  8. אלדד on 23 בפברואר, 2009 23:13

    מעניין מאוד.
    מקווה (ובטוח) שתתרמו את חלקכם לרומם את מרצ כמה שיותר גבוה בפעילות הפרלמנטרית.
    יש לי כמה רעיונות לחוקים, אפרט אותם מולכם בהמשך הקדנציה.

  9. איתמר on 24 בפברואר, 2009 01:01

    אחלה פוסט.

    קצת מקנא. קצת הרבה.

  10. נמרוד ברנע on 24 בפברואר, 2009 02:06

    אלדד – אתה מוזמן לפנות אלי באמצעות
    nimrodbarnea at gmail.com
    ואני מבטיח לעבור על זה.

    באופן כללי אנחנו מנסים לבנות איזשהו מערך פרלמנטרי שהוא מעבר לאילן ושני עוזרים פרלמנטרים. כבר עמית ואיתמר שהגיבו כאן הולכים לקחת חלק. אני מקווה שגם נחזור להפעיל את הבלוג של אילן ולהקים איזושהי פלטפורמת אינטרנט שתאפשר לנו שיתוף ציבור\דמוקרטיה השתתפותית.

  11. תומר רזניק on 24 בפברואר, 2009 08:23

    כבר איחלתי לך הרבה בהצלחה ואני אאחל שוב – לך, לאילן, ובעצם לכולנו.
    אני יותר מבטוח שאילן ישוב ויהיה ח"כ מצטיין, ואני יותר מבטוח שב'אדם הסביר' נשמע את כל הסיפורים המענייני של מסדרונות הכנסת 😉

  12. איתמר רועי on 24 בפברואר, 2009 11:35

    יוסי שריד כבר אמר פעם שהבעיה במדינת ישראל היא ממש לא חקיקה, היא עודף חקיקה.

    אבל יש לי הרגשה שאנחנו נהיה חלוקים על העניין הזה.

    בכל מקרה, "האדם הסביר" מצטרף לרשימה מכובדת של אנשים שכבר הפנימו שלא די בכך שהמדיום הוא המסר, אלא שהבלוגספירה היא הדבר הבא, מי הם האנשים שראו את האור? אותם אלו שלא הפכו את המדיום לבית-בושת, אלא ניסו לנהל בו דו-שיח ערני, משכיל וצח-לשון. אין רבים כאלה, לדאבוני, אבל אתה תהיה אחד מהם. סביר שאני משוחד.

    בהצלחה

  13. נמרוד ברנע on 25 בפברואר, 2009 00:22

    מצחיק שאתה כותב את הדברים האלה איתמר כי אבא שלי אמר לי שלשום שבלוגים זה טרנד.

  14. האזרח דרור on 14 באפריל, 2009 00:58

    ממ"מ הוא מקור למידע חשוב מאוד. כדאי להכיר כמה שיותר מהמחקרים שלהם.

    בנושא החינוך לדוגמה הם הוציאו כמה מסמכים חשובים – בין היתר על חלוקת התלמידים בין הזרמים בחינוך – דבר שהלשכה המרכזית לסטטיסטקה לדוגמה לא עשתה.

    לדעתי דבר שח"כ או כמה חברי כנסת והעוזרים שלהם יכולים לנסות לעשות הוא מערכת ויקי (איך לא) שבה במקום שאנשים ישאלו שוב ושוב את אותן השאלות, קבוצה קטנה של אנשים (אתם) שיהיו עסוקים בלתת תשובות, אפשר יהיה לשאול את השאלות בצורה פומבית ובאופן פחות אישי, ככה שיהיה מאגר גדל של
    1. שאלות
    2. תשובות מסודרות
    3. מידע ונתונים מאחורי התשובות והשאלות שהולך ונצבר בצורה מסודרת וקלה לחיפוש
    4. אנשים נוספים שיכולים לסייע במתן תשובות (שואלים לשעבר שלכם שיכולים כעת לסייע לאנשים נוספים כך שהמעורבות שלכם במתן התשובות קטן מצד אחד והופך איכותי יותר מצד שני).

  15. Lettie on 5 באוגוסט, 2016 11:58

    How neat! Is it really this sipmle? You make it look easy.

השארת תגובה