כשעופר עיני צודק או: הבכיינים התורנים
(פורסם במקור ב'עבודה שחורה')
יש לי הרבה ביקורת על עופר עיני. אני חושב שהוא מקדם טריידיוניוניזם צר [אפילו התחלתי לכתוב רשומה בכותרת הזו], שהדחיפה שלו את מפלגת העבודה לממשלה ריסקה אותה באופן סופי ושהבגידה שלו בעמיר פרץ לטובת האדם תוקע המציאות הגנרל ברק מגלמת נורמות מדאיגות ומוסר אישי ירוד. הברית שלו עם שרגא ברוש והתמיכה בתקציב ההפרטות הענק מדברות בשם עצמן. למה אני כותב את כל זה? בגלל שאני הולך להגיד שעופר עיני צודק. לפעמים.
הבכיינות של אוריאל לין
הסיבה שבגינה התייצבתי להגן על עופר עיני היא אוריאל לין והבכיינות שלו. לין, למי שלא מכיר, הוא לשעבר ח"כ מטעם הליכוד וכיום נשיא איגוד לשכות המסחר. הוא הספיק גם לשמש כממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר וכמנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות.
איגוד לשכות המסחר למי שלא מכיר הוא כמו הסתדרות לעסקים. לתעשיינים יש את התאחדות התעשיינים ואת שרגא ברוש, לעצמאיים יש את להב ואת יהודה טלמון ולכל השאר יש את איגוד לשכות המסחר ואת אוריאל לין. איגודי המעסיקים והארגונים היציגים של העסקים הם לא פאקטור משמעותי במשק הישראלי וביחסי העבודה. כשבעל הון רוצה הקלה רגולטורית או כופר מס הוא סוגר את זה מול הרשות הממונה באמצעות לוביסט או שכיר חרב. בסופו של יום, הארגונים היציגים של המעסיקים חלשים בישראל. ומה עושים כשאתה חלש ומרגיש שמישהו רוצה לפגוע בך? מתחילים להתבכיין, לצעוק, להפגין.
לפני יומיים ערך איגוד לשכות המסחר כינוס חירום נגד קידום חוקי העבודה החדשים שהוכנסו בעסקת החבילה במשק אל תוך חוק ההסדרים. לין וחבריו חרגו לדעתי מגבולות המותר והאסור בציבוריות הישראלית; אבל מכיוון שחריגות כאלו נעשות כאן חדשות לבקרים כבר מזמן אי-אפשר להגיד: "לא דמיינתי לעצמי ש-X" או "אף פעם לא חשבתי ש-Y יקרה.". או בניסוח שונה: במדינה שבה אריק שרון היה ראש ממשלה נערץ הכל יכול לקרות.
איגוד לשכות המסחר מקדם כלכלת שוק חופשית, ליברליזציה וגלובליזציה, את צמצום מערבות השלטון בעולם העסקים והסרת חסמים וצמצום הבירוקרטיה במשק. עד כאן כל שמות הקוד מוכרים לנו ["הסרת חסמים" = ביטול רגולציה, "
"ליברליזציה" = ריסוק העבודה המאורגנת. ובכל זאת קצת תמהתי שראיתי את הטינופת שהם הטיחו ביוזמה לגבות את חוקי העבודה בכלי אכיפה וסנקציות. "רוצים להפוך את המעסיקים לפושעים" זועק לין.
מה גורם למעסיקים לטעון כי "הממשלה רוצה להפוך אותנו לעבריינים"? חוק הקובע כי הלנת שכר ועבירות אחרות על תעסוקה פוגענית יהפכו לעבירות פליליות. או למשל חוק הקובע קנס של 200 אלף ש"ח למעסיק שמונע כניסה של נציג עובדים למקום העבודה. וגם חוק שמחייב מעסיקים לנהל משא ומתן על הסכם קיבוצי עם וועד העובדים, חוק שלמשל היה מונע את השביתה הנוכחית באוניברסיטה הפתוחה.
המצחיק הוא שהבכיינות היא על כך שההתערבות ביחסי העבודה היא בכפייה ובאמצעות חקיקה ולא באמצעות הסכמות ומשא ומתן. ובכן מדוע הכפייה? מכיוון שאיגוד לשכות המסחר פרש מלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בראשות ברוש. חברי האיגוד מצאו לעצמם סידור מאוד נוח: כל עוד לשכת התיאום דפקה את העובדים והם היו יכולים להמשיך לשלשל לכיסם את הג'ובות, הכל היה טוב. ברגע שיש קצת הישגים לעובדים (וכאמור – לא מדובר באיזושהי חקיקה שמשנה דרמטית את יחסי העבודה בישראל, אלא רק מגדילה את הסנקציות על מפרי חוקי העבודה) מייד מתפלגים, בוכים, מוחים, עותרים לביה"ד הארצי לעבודה ואח"כ לבג"ץ. מישהו צריך להזכיר לראשי האיגוד שהעובדים בישראל לא נלחמים על הקצפת והשמנת אלא על הלחם והחמאה.
גם הרטוריקה של הבכיינים התורנים מקוממת. נשיא קבוצת 'סקאל' סולי סקאל אמר שהוא "מרגיש מושפל ולא מוערך". מעניין אם הוא פעם מילצר או היה נציג שירות לקוחות. מנכ"ל איקאה שלומי גבאי אמר ש"כל הסכם קיבוצי כובל יאלץ את המעסיקים להתנהל מול סיטואציה בלתי אפשרית של שינויים שידרשו ביחס לתקופות משתנות". מר גבאי – מתי בפעם האחרונה היית מובטל? הגדיל לעשות אבי כץ, סיו"ר כפר השעשועים (?WTF) שצוטט (בשני מקומות) חלק עם הציבור את צרותיו הרפואיות "אין איש עסקים שאין לו אולקוס או טחורים מהדאגות לעסק ולעובדים. עד גיל 45 לא היה רופא אחד שלא עברתי אצלו.". האם מר כץ עבדת פעם בתור כפועל ניקיון בתנאי העסקה של עובד קבלן? האם פעם הוא סבל מפריצת דיסק מתוקף עבודתו כסבל? או אפילו סתם כאבי רגליים שכל מי שעובד בקייטרינג חווה?
כשעופר עיני צודק
עד כאן הסברנו למה המעסיקים מנוולים. עכשיו למדוע עופר עיני צודק (ולא רק למה אנחנו שונאים את הבורגנות).
עופר עיני עשה מעשה מרקיסיסטי במהותו בהכנסת חוקי העבודה לחוק ההסדרים. מדוע מרקסיסטי? מכיוון שהמרקסיזם הוא משנה שמכילה עקרונות, הנחות יסוד וכלים לניתוח ופירוש המציאות. המעשה המרקסיסטי הוא התאמת העקרונות למצב הנוכחי, הקונקרטי (או קוניוקטורה פוליטית כמו שתמי אומרת). עיני הבין את כללי המשחק במשק הישראל: כל חקיקה פרטית שתפריע לתוכניות של האוצר תמצא את דרכה לפח האשפה של ההיסטוריה, לשרים אין באמת כוח מול חשבי המשרדים והרפרנטים באגף תקציבים ולאיגודי העובדים אין באמת כוח מול המעסיקים. בכל מקרה שאיכשהו הכוחות המתקדמים הצליחו לגבור על המכשולים האלה בדרך פלא שלפה הממשלה את חרב הקסמים שלה – חוק ההסדרים. החוק שהוא מפלצת של חקיקות, רפורמות, ביטולי חוקים ודחייה ביישום חוקים והחלטות ממשלה (עוד מידע על חוק ההסדרים ניתן למצוא בפרוייקט היפה הזה). ומה עשה עיני? אחרי שהבין את כללי המשחק הוא יישם את העקרונות שלו באמצעות חוק ההסדרים.
במשך שנים הממשלה, שר האוצר ואנשי האוצר חשבו שהנשק הכול יכול שלהם, אותו חוק מקולל שהומצא בעסקת החבילה ב-84', ישרת רק את צרכיהם. הוא רק ישרת את צרכיהם; "רפורמות מבניות" (שם מכובס להפרטות), ביטול חקיקה תקציבית של הכנסת והעברת הכוח מנבחרי הציבור לבירוקרטיה. ממציאי החוק, שכמובן חשבו שמדובר בהוראת שעה, לא שיערו לעצמם שהזמני יהפוך לקבוע (אבל האין זה תמיד ככה?). כל מי שהשתמשו בכלי הזה כחלק מהמכשירנות והציניות הכללית במערכת הפוליטית והפכו אותו לחיל החלוץ של הניאו-ליברליזם הישראלי לא העלו את הדעת שיום יבוא וחוק ההסדרים יהפוך להיות מכשיר לעיגון חקיקה שמגנה על העובדים.
יכול להיות שהחוקים האלה בסוף יצאו מחוק ההסדרים ויעבור למסלול החקיקה הממשלתית הרגילה ויכול להיות שהם גם לא יעברו קריאה שלישית במסלול הזה. אבל עיני לימד את אנשי האוצר לקח – חוק ההסדרים הוא חרב פיפיות. נגמר העידן שבו החוק הזה משמש רק כלי לא דמוקרטי להעברת יוזמות ממשלתיות שלא היו עוברים חקיקה רגילה בשום דרך אחרת ומימוש אידאולוגיות שוק חופשי קיצוניות.
הערה לפני סיום
רק למען הסר ספק אני עדיין חושב שעסקת החבילה הזו במשק היא גרועה, מאפשרת להחלטות מזוויעות כמו הפרטת קרקעות המדינה וחברת חשמל ושבסך הכל מעשיו של עופר עיני פוגעים בנו במסווה של תיקונים קוסמטיים לתקציב.
תגובות
2 תגובות לפוסט “כשעופר עיני צודק או: הבכיינים התורנים”
השארת תגובה
מנוי RSS \\ רססו אותה
עקבו אחרי בטוויטר \\ צוויץ צוויץ
Facebook \\ תגידו שלום בפרצוספר
משתמש (חופשי) גאה
-
מסכים איתך, היה חשוב שפקידי האוצר יבינו שחוק ההסדרים הוא חרב פיפיות. הבעיה היא שבתרבות הפוליטית הישראלית – הבנת רמזים היא לא הצד החזק, ודומני שנצטרך מהלכים פוליטיים הרבה יותר כוחניים כדי שפקידי האוצר ידעו את מקומם.
פוסט לעניין ובלוג ממש מעניין,מחכה לעוד עדכונים